פטור מע״מ
הצעה לשימוש בפטור ממע״מ לשכירים/עוסק זעיר על מנת לשקם את צפון הארץ, לטפח אוכלוסיות חלשות, ולחזק את הרשויות המקומיות בכל שטחי המדינה בטווח הארוך
מתן פטור ממע״מ לציבור יכול לשמש למעשה לשתי מטרות.
אחת היא השיקום המיידי של עסקים בצפון הארץ ותמיכה כלכלית במשפחות החוזרות לצפון בלי להקצות תקציבים ולחשב אחוזי זכאות.
השנייה היא חיזוק אוכלוסיות חלשות ורשויות מקומיות בכל חלקי הארץ לטווח הארוך.
פטור ממע״מ לצפון הארץ לטווח המיידי
שיקום הצפון – הכרזת צפון הארץ כאזור ללא מע״מ כמו אילת למשך תקופה של שנה (או תקופה כלשהי הקבועה מראש בהתאם לתחזית כלכלית). פטור ממע״מ יקל על העומס הכלכלי של תושבי הצפון ויתן להם תמריץ נוסף לחזור לבתים שלהם. בנוסף העדר מע״מ ימשוך לצפון לקוחות ממרכז הארץ לכל סוגי המוצרים והשירותים בעיקר על רקע עלייה במע״מ ויוקר המחייה.
פיצוי עקיף לעוסקים זעירים לטווח המיידי – פטור ממע״מ למחוז הצפון לתקופה מוקצבת, יאפשר תמיכה נוספת בעסקים קטנים שנפגעו במהלך המלחמה בנוסף לפיצויים שניתנו מקופת המדינה. פיצוי עקיף זה מעודד את נותני השירותים שעונים לההגדרה ״עוסק זעיר״ (שכרגע לא מקבלים החזר מע״מ) להשקיע, לשקם ולפתח את העסק שלהם. זוהי תמיכה המעודדת צמיחה כלכלית של כלל האזור ותחושת מסוגלות ותקווה למגוון רחב של נותני שירות כמו מורה פרטי, מנקה, מטפלת, טכנאי, סוכן ביטוח, הנדסאי, יועצת ארגונית, יועצת שינה, מעצבת, שליח ועוד רבים אחרים.
החזר מע״מ לאוכלוסיות חלשות בכל חלקי המדינה לטווח הארוך
חיזוק אוכלוסיות חלשות – שינויי שיטת התמיכה הממשלתית באוכלוסיות חלשות מפטור מארנונה להחזר מע״מ. החזר מע״מ שיחושב לפי ההוצאות של המשפחה יחליף את הפטור הנוכחי מארנונה שניתן על ידי הממשלה לאוכלוסיות חלשות.
שינויי שיטת התמיכה יהיה תהליך הדרגתי וולונטרי. לאזרח או משפחה שיש לה זכות לקבל סיוע מהמדינה תינתן האפשרות להמיר את הנחת הארנונה בהחזר מע״מ בהתחייבות למינימום שנה.
החזר המע״מ לזכאים יחושב כפי שהוא מחושב כיום לעסקים. לשם כך יוקמו מרכזי סיוע שילוו את המשפחות בתהליך הדיווח של המע״מ כמו ליווי לעסקים קטנים. על השירות המשפחות ישלמו סכום לא זניח אך מסובסד במידה רבה. את הליווי המקצועי והתשלום עליו, ניתן יהיה לבטל כאשר המשפחות יראו בקיאות ויכולת לטפל בניירת באופן עצמאי.
כבר היום ניתן להגיש דוח להחזר מע״מ דרך האינטרנט למי שיודע איך לחשב את המע״מ והדבר לא דורש התערבות של מנהל חשבונות. היכולת לעשות זאת עצמאית כן מחייבת אדם להיות מסוגל לשמור על הקבלות שלו ולחבר אותן יחד כדי לחשב את הסכומים על ידי חיבור וכפל פשוטים. יכולת זו היא למעשה חלק עיקרי מהפער בין האדם שמסוגל לנהל את עצמו כלכלית ואדם שנשאר נתמך על ידי הרשויות. החינוך הפיננסי שהמעבר הזה נותן ישרת את המשפחות והאזרחים לא רק לדיווח על המע״מ אלא למעקב על ההוצאות באופן כללי. המעקב יצמצם את הבזבוז ויתן תחושת שליטה ואחריות. בנוסף ישנן אפליקציות ניהול רבות שיכולות לפשט את התהליך וניתן יהיה לרתום אותן לפרוייקט הזה על ידי שינויים קלים במערכות שלהם.
על מנת לקבל החזר מע״מ אזרח צריך לשמור על הקבלות ולהיות מודע להוצאות שלו ושל משפחתו. למשפחה שההוצאות שלה הן 3,000 ש״ח יינתן החזר מע״מ של 540 ש״ח בהתאם למע״מ 18%. זה יותר גבוה מתשלום הארנונה ברוב ישובי הארץ. זהו סכום משמעותי ולא ניתן סתם כך כמו הנחת הארנונה. ההחזר ניתן תמורת השקעה ונכונות של אדם לקחת אחריות על מצבו הכלכלי. זה מעצים את האזרח ולטווח הארוך מגדיל את הסיכויי שאותו אזרח יצא ממעגל התמיכה.
להחזר המע״מ תהיה תקרה מסוימת כדי למנוע שימוש לרעה.
המעבר לשיטה החדשה יהיה בהתחלה איטי מכיוון שאנשים התרגלו במשך דורות לסוג מסויים של תמיכה ויהיה חשש שהדרך החדשה תהייה מסובכת ופחות אמינה ולא כדאית. בהתחלה יצטרפו אנשים יותר משכילים וצעירים שזכאים לתמיכה. לאחר מכן היו גלים של הצטרפות של אוכלוסיות אחרות אחרי שיראו וישמעו מחברים ושכנים שהדבר בטוח ומשתלם. זהו כאמור תהליך ארוך טווח ויש להתייחס עליו כך. הפירות שהמדינה תקצור מהשינויי יהיו מהותיים אך לא מידיים וצריך יהיה לשים דגש על בניית אמון בין התושבים לבין הממשלה במהלך שינוי השיטה.
* מכיוון שממשלות ישראל בתקופה האחרונה הן לא יציבות רצוי לקדם את השינויי הזה בתמיכה של מפלגות הקואליציה נ והאופוזיציה על מנת שהעבודה לא תרד לטמיון במקרה ויהיה שינויי בהרכב הממשלה. רצוי למצוא דרכים להציג את השינויי הזה כחיובי לשני המחנות. השינויי מסיר את העול של מימון שירותים מוניציפליים מאוכלוסיות חזקות ומאפשר חלוקה שוויונית ללא קשר למיקום או תמיכה מפלגתית. השינוי ייצור היפרדות של הרשויות הערביות מהקופה הציבורית ומהסכמים קואליציוניים ויעביר את האחריות לתקציב הרשויות לתושבים עצמם. התמיכה הכלכלית שניתנו על ידי החזרי מע״מ למעשה עולה ככל שהמשפחה גדולה יותר וההוצאות גדלות בלי קשר לגודל של הדירה, מה שעוזר למשפחות מרובות ילדים שאין להן אפשרות לגור בדירה גדולה. רצוי להקדיש לזה תשומת לב.
חיזוק רשויות מקומיות – נכון להיום רשויות מקומיות להן אוכלוסיה חזקה נהנות מתשלומי ארנונה מלאים של התושבים. תשלומי הארנונה מהווים את רוב התקציב של הרשות ומאפשרים לספק שירותים רבים לתושב. לעומתן, רשויות בהן חיות אוכלוסיות חלשות הרבה פעמים מצליחות לגבות אחוז קטן מאוד של ארנונה בגלל הפטור שניתן לתושבים. מחסור בגבייה מצמצם את היכולת של הרשות לתת שירותים ומחייב פנייה לממשלה לקבלת תמיכה.
מצב גרעון כרוני זה ברשויות החלשות יוצר שתי בעיות מרכזיות:
בעיה ראשונה היא שהרשות נאלצת לצמצם את השרותים הניתנים לכלל התושבים שחיים בשטחה. הצמצום בא על חשבון כולם ונפגעים גם תושבים שמשלמים ארנונה מלאה. הצמצום משאיר את הרשות עם פחות יכולת להשקיע בתרבות פנאי, בחינוך, רפואה, ואפילו פינוי זבל ושיטור. צמצום השירותים אומר שאוכלוסיות שגם כך חלשות נחלשות עוד יותר ותתקשנה לצאת ממעגל התמיכה.
בעיה שנייה היא שמתפתחת תלות בשלטון המרכזי למען התמיכה הכלכלית וכיסויי הגירעון. התמיכה הקבועה מקטלגת רשויות כ״חלשות״ ומקטלגת שוב את התושבים כאוכלוסיה נזקקת. הצורך של רשות ״חלשה״ בתמיכה ממשלית וכיסויי גירעונות הוא פוטנציאל לשחיתות. רשות חלשה עלולה למצוא את עצמה מחויבת לתמיכה בפוליטיקאים מסוימים ולהסכים להתנהלות שלא לטובתה. בנוסף רשות חלשה גם תתקשה לשלם משכורות ראויות לעובדיה וזה חושף את העובדים לסחיטה ושוחד מצד גורמים עבריינים.
אין שום סיבה שרשות שבשטחה חיים תושבים המקבלים תמיכה מהממשלה כגון קשישים, עולים חדשים, פליטים, נכים, משפחות אברכי״ם וכו, תסבול מחוסר תקצוב. אין הצדקה והגיון לקשור את המעמד הכלכלי של התושבים לשרותים שהם זכאים להם לפי חוק מהרשות המקומית שלהם.
התמיכה באוכלוסיות חלשות מגיעה מהשלטון המרכזי בגלל זכאות שקבעה הממשלה. אין לרשות יכולת להשפיע על אחוזי הזכאים בשטחה וגם לא יכולת להשפיע על מדיניות ההנחות של הממשלה. לכן לא יתכן שתמיכה ממשלתית תבוא על חשבון הרשות המקומית.
הרשות המקומית צריכה לקבל את מלוא סכום הארנונה מכל תושב שחיי בשטחה. התמיכה באוכלוסיה צריכה להגיע מהממשלה באופן ששומר על איכות החיים והכבוד של התושבים ומעודד צמיחה אישית ללא פגיעה בשרותים הניתנים לכלל התושבים ברשות.
המעבר מפטור מארנונה להחזר מע״מ בטווח הארוך מאפשר עצמאות והעצמה של הרשויות המקומיות. השאיפה היא להעביר את כלל הציבור הזכאי לתמיכה ממשלתית, לשיטת החזר המע״מ, ולשחרר את הרשויות מהעול של הגירעון הכרוני.
חיזוק הרשויות המקומיות ייצרו שוויון באיכות השירותים הניתנים לכלל תושבי ישראל. איכות השירותים תשפיע גם על היכולת של אוכלוסיות חלשות להתחזק, לצמצם פערים ולהפסיק את התלות בתמיכה ממשלתית.
בונוס מאבק בהעלמת מס – כיום אדם בישראל יכול להיות זכאי לתמיכה כלכלית מהמדינה, הנחה בארנונה ובנוסף לקבל באופן פרטי כספים תמורת שירותים שונים עליהם הוא לא מדווח. זה למעשה העלמת מס וקבלת הנחות במרמה. רק מה, כמעט בלתי אפשרי לגלות את זה כאשר זה נעשה בסכומים קטנים. המעבר לשיטת החזר מע״מ יאפשר בקרה טובה על ההוצאות של משפחה ויהיה הרבה יותר קל לזהות אי התאמה בין ההוצאות וההכנסות המדווחות. במקרה של אי התאמה ברורה יהיה אפשר לעשות חקירה או לבטל הנחות וקצבאות.
* השיטה הקיימת מטיבה עם השלטון המרכזי ועם מפלגות שונות שמסתמכות על ההשפעה שלהן על ערים וישובים לקבלת תמיכה פוליטית. בנוסף השיטה הנוכחית מקלה על גורמים עבריינים והעלמות מס של תושבים רבים שהפכה לנורמה חברתית במשך עשרות שנים. המעבר להחזר מע״מ יערער הרבה אנשים ומוקדי כוח ויש להתייחס לזה ברצינות. תהייה התנגדות לשינויי שלא תמיד יהיה ברור על מה היא מבוססת ויהיה צורך למצוא פתרונות שיספקו מענה לטענות השונות או לכל הפחות להיות מודעים לאינטרסים השונים של אנשים שלא לשנות את השיטה.
הפטור המיידי ממע״מ לאזור הצפון והחזר המע״מ לאוכלוסיה חלשה בארץ לטווח הארוך משלימים אחד את השני – קיים חשש שהפטור ממע״מ בצפון הארץ יגרום לתלות כלכלית והאוכלוסיה תתקשה לחזור למצב הרגיל לאחר תקופת השיקום. לכן השימוש בהחזר מע״מ לחיזוק אוכלוסיות חלשות מפחית את הסיכוי שאוכלוסיות הצפון תפתח תלות בפטור.
רקע חברתי וההשפעה על הפילוג בעם:
לאחר שנה וחצי של חיים במרכז חלק גדול מהמפונים מהצפון לא רוצים לחזור לישובים שלהם. אחת הסיבות היא החשיפה שלהם לשרותים הציבוריים שזמינים לתושבי המרכז בערים בהן התארחו וההשוואה למה שהם רגילים לקבל בצפון. התושבים המפונים מדווחים על פערים בחינוך, בתרבות, בשירותי רפואה והם מרגישים שעל מנת שישתלם להם לחזור המדינה צריכה להשקיע בצפון כמו שהם רואים שמשקיעים במרכז.
תחושת חוסר הצדק הזו מבוססת על שגיאה. המדינה לא יצרה את רמת השירות הגבוהה בהרצליה. תושבי הרצליה יצרו את רמת השירות הגבוהה. הארנונה בהרצליה היא פי שתיים מהארנונה בקריית שמונה ואחוז הגבייה גבוה משמעותית. אין איך לברוח מהעובדה שאנשים שיודעים להתנהל כלכלית ולצבור משאבים יכולים לממן לעצמם שירותים ציבוריים טובים יותר.
אפשר לטעון שהמדינה צריכה להעביר לישובים חלשים תקציבים מקופת המדינה אבל גם בזה יש תחושת חוסר צדק כי זה למעשה בור ללא תחתית כל עוד אין ניסיון לחזק את יכולת ההשתכרות והתנהלות הכלכלית של האוכלוסיה עצמה. לכן אזרחים שחיים בישובים ״עשירים״ מתקשים להסכים עם חלוקה כזו של משאבים.
על מנת שהחלוקה תהיה הוגנת לכל הצדדים צריך להכניס בה רכיב של אחריות כלכלית של מקבל התמיכה והנכונות שלו ללמוד ולהתקדם.
השאיפה היא שהתוכנית עם הזמן תהפוך לצורה העיקרית בה האוכלוסיה החלשה מקבלת את התמיכה מהמדינה. חיזוק ותמיכה באוכלוסיות חלשות כגון, נכים, זקנים, עולים חדשים, ואנשים שלא זכו למשאבים הדרושים כדי לצאת ממעגל העוני, היא משימה לאומית ולא צריכה להיות העול של מועצה מקומית מסוימת. לכן ראוי לאפשר למועצה לקבל את התקציב המגיע לה ושהתמיכה באוכלוסיה החלשה תגיע ישירות מתקציבי הממשלה.
תמיכה שכזו תפחית משמעותית את תחושת חוסר הצדק שיש לאדם כאשר הוא יוצא מהעיר שלו ומבקר בעיר בה יש גביית ארנונה תקינה. השוואת השירותים הניתנים לתושבים של רשויות מקומיות שונות גם תפחית משמעותית את תחושת הקיפוח והפילוג בעם.
בברכה אילה צייטלין